זן

Hebrew

Etymology

Via Aramaic זנא / זנה / ܙܢܐ descending from Proto-Iranian *jánHah, Proto-Indo-Iranian *ȷ́ánHas.

Pronunciation

• (noun)

• Audio:

  (file)

• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /zan/
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /zan/

• (verb)

• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /zɔːn/
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /zan/

Noun

זַן • (zan) m (plural indefinite זָנִים, plural construct זְנֵי־)

1. breed (of animal)
2. type, variety
3. strain

Verb

Root
ז־ו־ן (z-w-n)

זָן • (zan) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. (flowery) to sustain, to nurture, to feed

Conjugation

Conjugation of זָן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָזוּן action noun: זִינָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זַנְתִּי		זַנּוּ
	second	זַנְתָּ	זַנְתְּ	זַנְתֶּם	זַנְתֶּן
	third	זָן	זָנָה	זָנוּ
present		זָן	זָנָה	זָנִים	זָנוֹת
future	first	אָזוּן		נָזוּן
	second	תָּזוּן	תָּזוּנִי	תָּזוּנוּ	תזונה / תָּזֹנָּה1
	third	יָזוּן	תָּזוּן	יָזוּנוּ	תזונה / תָּזֹנָּה1
imperative		זוּן	זוּנִי	זוּנוּ	זונה / זֹנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• Wagner, Max (1966) Die lexikalischen und grammatikalischen Aramaismen im alttestamentlichen Hebräisch (Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft; 96) (in German), Berlin: Alfred Töpelmann, →ISBN, page 49 Nr. 79