דאה

Hebrew

Verb

דָּאָה • (da'á) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. To soar. Modern sense: To glide
   • Tanach, Psalms 18:11, with translation of the New International Version:

     וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף; וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

     vayyirkáv 'al kərúv vayya'óf; vayyéde 'al kanfḗ rúaḥ.

     He mounted the cherubim and flew; he soared on the wings of the wind.

Conjugation

Conjugation of דָּאָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִדְאוֹת action noun: דְּאִיָּה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּאִיתִי		דָּאִינוּ
	second	דָּאִיתָ	דָּאִית	דְּאִיתֶם1	דְּאִיתֶן1
	third	דָּאָה	דָּאֲתָה	דָּאוּ
present		דּוֹאֶה	דּוֹאָה	דּוֹאִים	דּוֹאוֹת
future	first	אֶדְאֶה		נִדְאֶה
	second	תִּדְאֶה	תִּדְאִי	תִּדְאוּ	תִּדְאֶינָה2
	third	יִדְאֶה	תִּדְאֶה	יִדְאוּ	תִּדְאֶינָה2
imperative		דְּאֵה	דְּאִי	דְּאוּ	דְּאֶינָה2
notes		Pronounced דָּאִיתֶם and דָּאִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

דָּאָה • (da'á) f

1. Alternative form of דַּיָּה
   • Tanach, Leviticus 11:14, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְאֶת־הַדָּאָה וְאֶת־הָאַיָּה לְמִינָהּ

     vəet-haddaá vəet-haayyá ləmináh.

     and the kite, and the falcon after its kinds.