הפר
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew[edit]
Etymology 1[edit]
| Root |
|---|
| פ־ר־ר (p-r-r) |
Verb[edit]
הֵפֵר • (hefér) third-singular masculine past (hif'il construction)
Conjugation[edit]
Conjugation of הֵפֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵפַרְתִּי | הֵפַרְנוּ | ||
| second | הֵפַרְתָּ | הֵפַרְתְּ | הֲפַרְתֶּם1 | הֲפַרְתֶּן1 | |
| third | הֵפֵר | הֵפֵרָה | הֵפֵרוּ | ||
| present | מֵפֵר | מפירה / מְפֵרָה | מפירים / מְפֵרִים | מפירות / מְפֵרוֹת | |
| future | first | אָפֵר | נָפֵר | ||
| second | תָּפֵר | תָּפֵרִי | תָּפֵרוּ | תָּפֵרְנָה2 | |
| third | יָפֵר | תָּפֵר | יָפֵרוּ | תָּפֵרְנָה2 | |
| imperative | הָפֵר | הָפֵרִי | הָפֵרוּ | הָפֵרְנָה2 | |
| notes |
| ||||
References[edit]
- “הפר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
Etymology 2[edit]
Noun[edit]
הַפָּר • (hapár)