טלגרף

Hebrew

Etymology 1

Internationalism derived from French télégraphe and cognates, a compound of télé- +‎ -graphe. Equivalent to טֶלֶ־ (tele) +‎ גְרָף (graf).

Noun

טֶלֶגְרָף • (télegraf) m (plural indefinite טֵלֶגְרָפִים, singular construct טֵלֶגְרַף־, plural construct טֵלֶגְרָפֵי־)

1. A telegraph.

Further reading

• טלגרף on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Etymology 2

From the root ט־ל־ג־ר־ף (T-l-g-r-p), extracted from the above noun, treated as a four-letter root with ג־ר (g-r) serving as the third letter.

Verb

טִלְגְּרֵף • (tilgréf) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (rare) To telegraph, to wire, to send a telegraph (to).

Conjugation

Conjugation of טילגרף / טִלְגְּרֵף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְטַלְגְּרֵף action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	טילגרפתי / טִלְגְּרַפְתִּי		טילגרפנו / טִלְגְּרַפְנוּ
	second	טילגרפת / טִלְגְּרַפְתָּ	טילגרפת / טִלְגְּרַפְתְּ	טילגרפתם / טִלְגְּרַפְתֶּם	טילגרפתן / טִלְגְּרַפְתֶּן
	third	טילגרף / טִלְגְּרֵף	טילגרפה / טִלְגְּרְפָה	טילגרפו / טִלְגְּרְפוּ
present		מְטַלְגְּרֵף	מְטַלְגְּרֶפֶת	מְטַלְגְּרְפִים	מְטַלְגְּרְפוֹת
future	first	אֲטַלְגְּרֵף		נְטַלְגְּרֵף
	second	תְּטַלְגְּרֵף	תְּטַלְגְּרְפִי	תְּטַלְגְּרְפוּ	תְּטַלְגְּרֵפְנָה1
	third	יְטַלְגְּרֵף	תְּטַלְגְּרֵף	יְטַלְגְּרְפוּ	תְּטַלְגְּרֵפְנָה1
imperative		טַלְגְּרֵף	טַלְגְּרְפִי	טַלְגְּרְפוּ	טַלְגְּרֵפְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.