ניטל

Hebrew

Root
נ־ט־ל (n-ṭ-l)

Verb

ניטל / נִטַּל • (nitál) third-singular masculine past (nif'al construction)

1. to be taken away (from)

Conjugation

Conjugation of ניטל / נִטַּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להינטל / לְהִנָּטֵל action noun: הינטלות / הִנָּטְלוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניטלתי / נִטַּלְתִּי		ניטלנו / נִטַּלְנוּ
	second	ניטלת / נִטַּלְתָּ	ניטלת / נִטַּלְתְּ	ניטלתם / נִטַּלְתֶּם	ניטלתן / נִטַּלְתֶּן
	third	ניטל / נִטַּל	ניטלה / נִטְּלָה	ניטלו / נִטְּלוּ
present		ניטל / נִטָּל	ניטלת / נִטֶּלֶת	ניטלים / נִטָּלִים	ניטלות / נִטָּלוֹת
future	first	אֶנָּטֵל		נינטל / נִנָּטֵל
	second	תינטל / תִּנָּטֵל	תינטלי / תִּנָּטְלִי	תינטלו / תִּנָּטְלוּ	תינטלנה / תִּנָּטֵלְנָה1
	third	יינטל / יִנָּטֵל	תינטל / תִּנָּטֵל	יינטלו / יִנָּטְלוּ	תינטלנה / תִּנָּטֵלְנָה1
imperative		הינטל / הִנָּטֵל	הינטלי / הִנָּטְלִי	הינטלו / הִנָּטְלוּ	הינטלנה / הִנָּטֵלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניטל / נִטֵּל • (nitél) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (archaic, transitive) to lift, raise
   • Tanach, Isaiah 63:9, with Young's Literal Translation:

     בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם

     b'ahavató uvchemlató hú g'alám vay'nat'lém vay'nas'ém kol-y'mé olám

     In His love and in His pity He redeemed them, And He doth lift them up, And beareth them all the days of old

Conjugation

Conjugation of ניטל / נִטֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְנַטֵּל action noun: ניטול / נִטּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניטלתי / נִטַּלְתִּי		ניטלנו / נִטַּלְנוּ
	second	ניטלת / נִטַּלְתָּ	ניטלת / נִטַּלְתְּ	ניטלתם / נִטַּלְתֶּם	ניטלתן / נִטַּלְתֶּן
	third	ניטל / נִטֵּל	ניטלה / נִטְּלָה	ניטלו / נִטְּלוּ
present		מְנַטֵּל	מְנַטֶּלֶת	מְנַטְּלִים	מְנַטְּלוֹת
future	first	אֲנַטֵּל		נְנַטֵּל
	second	תְּנַטֵּל	תְּנַטְּלִי	תְּנַטְּלוּ	תְּנַטֵּלְנָה1
	third	יְנַטֵּל	תְּנַטֵּל	יְנַטְּלוּ	תְּנַטֵּלְנָה1
imperative		נַטֵּל	נַטְּלִי	נַטְּלוּ	נַטֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Yiddish

Etymology

Ultimately from Latin nātālis (“birthday [of Christ”), probably via an older form of a Romance language rather than a direct borrowing. Compare בענטשן (bentshn); the semantics and likely dates of several such relatively essential terms being descended from Romance over Germanic suggests Yiddish may have a distant root in Jewish Vulgar Latin dialects, among other sources.

Noun

ניטל • (nitl) m, plural ניטלען (nitlen)

1. Christmas, Nittel

Derived terms

• ניטלבוים (nitlboym)
• ערבֿ־ניטל (erev-nitl, “Christmas Eve”)
• ניטל נאַכט (nitl nakht)