נכווה

Hebrew

Root
כ־ו־ה (k-w-h)

Verb

נכווה / נִכְוָה • (nikhvá) third-singular masculine past (nif'al construction)

1. (literally and figuratively) to get burned, to burn oneself
   • 2015, Claire Keegan, ללכת בשדות הכחולים, Zikit Publishing House, translation of Walk the Blue Fields (in English), →ISBN:

     החשמל עדיין לא חזר. הוא הרתיח מים על הכיריים וכמעט נכווה.

     [original: Electricity has not yet returned. He boiled water on the stove and almost got burned.]

Conjugation

Conjugation of נִכְוָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיכוות / לְהִכָּווֹת action noun: היכוות / הִכָּווּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִכְוֵיתִי		נִכְוֵינוּ
	second	נִכְוֵיתָ	נִכְוֵית	נִכְוֵיתֶם	נִכְוֵיתֶן
	third	נִכְוָה	נִכְוְתָה	נִכְווּ
present		נִכְוֶה	נִכְוֵית	נִכְוִים	נִכְווֹת
future	first	אֶכָּוֶה		ניכוה / נִכָּוֶה
	second	תיכוה / תִּכָּוֶה	תיכוי / תִּכָּוִי	תיכוו / תִּכָּווּ	תיכוינה / תִּכָּוֶינָה1
	third	ייכוה / יִכָּוֶה	תיכוה / תִּכָּוֶה	ייכוו / יִכָּווּ	תיכוינה / תִּכָּוֶינָה1
imperative		היכוה / הִכָּוֵה	היכוי / הִכָּוִי	היכוו / הִכָּווּ	היכוינה / הִכָּוֶינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מִי שֶׁנִכְוָה בְּרוֹתְחִין נְזְהָר בְּצוֹנְנִין (mi shenichvá berotḥín nizhár betzonenín)