סינכרן

Hebrew

Etymology

Root
ס־נ־כ־ר־ן (s-n-k-r-n)

From the root ס־נ־כ־ר־ן (s-n-k-r-n), via various European languages ultimately from Ancient Greek συγχρονίζω (sunkhronízō), from σύνχρονος (súnkhronos), from συν- (sun-, “plus”) +‎ χρόνος (khrónos, “time; delay”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /sinˈχren/, /sinˈkren/

Verb

סינכרן / סִנְכְרֵן • (sinkhrén) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart סונכרן / סֻנְכְרַן)

1. to synchronize

Conjugation

Conjugation of סינכרן / סִנְכְרֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְסַנְכְרֵן action noun: סינכרון / סִנְכְרוּן
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סינכרנתי / סִנְכְרַנְתִּי		סינכרנו / סִנְכְרַנּוּ
	second	סינכרנת / סִנְכְרַנְתָּ	סינכרנת / סִנְכְרַנְתְּ	סינכרנתם / סִנְכְרַנְתֶּם	סינכרנתן / סִנְכְרַנְתֶּן
	third	סינכרן / סִנְכְרֵן	סינכרנה / סִנְכְרְנָה	סינכרנו / סִנְכְרְנוּ
present		מְסַנְכְרֵן	מְסַנְכְרֶנֶת	מְסַנְכְרְנִים	מְסַנְכְרְנוֹת
future	first	אֲסַנְכְרֵן		נְסַנְכְרֵן
	second	תְּסַנְכְרֵן	תְּסַנְכְרְנִי	תְּסַנְכְרְנוּ	תְּסַנְכְרֵנָּה1
	third	יְסַנְכְרֵן	תְּסַנְכְרֵן	יְסַנְכְרְנוּ	תְּסַנְכְרֵנָּה1
imperative		סַנְכְרֵן	סַנְכְרְנִי	סַנְכְרְנוּ	סַנְכְרֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.