קַארְנַה

Judeo-Italian

Etymology

Inherited from Classical Latin carō, carnem, from Inherited from Proto-Italic *karō, from Proto-Indo-European *(s)kér(H)ō, derived from the root *(s)ker- (“to cut off; to divide”).

Noun

קַארְנַה (qaʾrənah /carna/) f

1. meat
   • 16^th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ [Lu libero de Jirmiau, The Book of Jeremiah]”, in נְבִיאִים [Neviim, Prophets]‎^[1] (manuscript), translation of נְבִיאִים [Nəvīʾīm, Prophets] (in Biblical Hebrew), chapter 7, verse 21, page 2, lines 18–20:

     קוּסִי דִיסֵי דוּמֵידֵית דֵית דֵי צְבַאוֹת דֵית דֵי יִשְרַﭏ לִי קַאסְטִי ווּסְטֵירִי אַדוּיִיטִי סוּפֵירַה לִי סַאקְרֵיפִֿיצִיאִי ווּסְטֵירִי אֵי מַאנֵיקִיטִי קַארְנַה׃ (Judeo-Roman)

     qusi dise dumedeṯ deṯ de ṣəbaʾoṯ deṯ de yišəraʾel li qaʾsəṭi vusəṭeri ʾaduyiṭi superah li saʾqərefiṣiʾi vusəṭeri ʾe maʾneqiṭi qaʾrənah.

     /Cusì disse Dumedeo, Deo de ṣəbaʾoṯ, Deo de Yišəraʾel: "Li casti vusteri adujiti supera li sacrifizii vusteri, e manechiti carna.["]/

     Thus said the Lord, God of Sabaoth, God of Israel: "Add your burnt-offerings to your sacrifices, and eat meat.["]