קיבל

Hebrew[edit]

Root
ק־ב־ל (q-b-l)

קיבל / קִבֵּל • (kibél) third-singular masculine past (pi'el construction)

To receive, to get.
To accept.
- 2019, Shani Aloni, “בבג"ץ כוחו של הציבור שווה לכוח בעלי הממון. צריך לשמור עליו [In the High Court the power of the people is equal to the power of the rich]”, in Local Call‎^[1]:
  בג"ץ קיבל את העתירה לאחר שורה ארוכה של דיונים בוועדות התכנון והבנייה המחוזית והארצית.
  The High Court has accepted the petition after a prolonged series of deliberations in the provincial and national planning and construction committees.
לא מקבלים כרטיסי אשראי. — lo m'kab'lím kartiséi-ashrái. — They don't accept credit cards.

Conjugation of קיבל / קִבֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְקַבֵּל action noun: קיבול / קִבּוּל
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	קיבלתי / קִבַּלְתִּי		קיבלנו / קִבַּלְנוּ
	second	קיבלת / קִבַּלְתָּ	קיבלת / קִבַּלְתְּ	קיבלתם / קִבַּלְתֶּם	קיבלתן / קִבַּלְתֶּן
	third	קיבל / קִבֵּל	קיבלה / קִבְּלָה	קיבלו / קִבְּלוּ
present		מְקַבֵּל	מְקַבֶּלֶת	מְקַבְּלִים	מְקַבְּלוֹת
future	first	אֲקַבֵּל		נְקַבֵּל
	second	תְּקַבֵּל	תְּקַבְּלִי	תְּקַבְּלוּ	תְּקַבֵּלְנָה¹
	third	יְקַבֵּל	תְּקַבֵּל	יְקַבְּלוּ	תְּקַבֵּלְנָה¹
imperative		קַבֵּל	קַבְּלִי	קַבְּלוּ	קַבֵּלְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

From Middle High German kübel, from Old High German kubilo or kubelen pl, from Medieval Latin cupellus (diminutive of cūpa), from Latin cūpella possibly via Franco-Provençal cubel (“small tub”).^[1]^[2] Related to קובעל (kubel, “coop, tub”), קובל (kubl, “cask, barrel”). Compare German Kübel, English kibble.

קיבל • (kibl) m, plural קיבלען (kiblen)

Justus van de Kamp et al., “קיבל” in Jiddisch-Nederlands Woordenboek [Yiddish-Dutch Dictionary], Amsterdam: Stichting Jiddische Lexicografie, 1987-present (ongoing). [2].

^ Wolfgang Pfeifer, editor (1993), “Kübel”, in Etymologisches Wörterbuch des Deutschen (in German), 2nd edition, Berlin: Akademie-Verlag, →ISBN
^ “קיבל” in Duden online